פסק-דין בתיק ע"פ 7939/13

השופט א' שהם:

1.        לפנינו ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בת"פ 9668-01-13, מיום 8.10.2013, על-ידי כב' השופטת ט' חיימוביץ.

2.        המשיב הורשע, על יסוד הודייתו, בעבירות הבאות: ניסיון שוד, לפי סעיף 402(א) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; והחזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

3.        בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המשיב העונשים כלהלן: 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל; הופעל עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים מת"פ 8252/06 (מחוזי באר שבע), חציו בחופף וחציו במצטבר לעונש שהוטל, כך שעל המשיב לרצות 30 חודשי מאסר שמניינם מיום מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה או כל עבירה מסוג פשע.

           המדינה סבורה כי בית משפט קמא הקל יתר על המידה עם המשיב ומכאן הערעור.

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המשיב

4.        בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת בסדר טיעון, נמסר כי בתאריך 27.12.2012 בשעות הצהריים, יצאה ד.ח. ילידת 1936 (להלן: המתלוננת) מקניון "שאול המלך" בבאר שבע, כשהיא נושאת עמה תיק יד. נטען בכתב האישום, כי המשיב הגיח במפתיע מאחורי המתלוננת ונצמד אליה, ומיד בהמשך "אחז בתיק ומשך אותו בכוח על מנת לגונבו". המתלוננת התנגדה למעשי המשיב והמשיכה לאחוז בתיק, אך המשיב הוסיף למשוך את התיק בכוח, תוך שהוא מפיל את המתלוננת ארצה. גם לאחר שהופלה על-ידי המשיב, המשיכה המתלוננת לאחוז בתיק והחלה לצעוק לעזרה. לבסוף, הרפה המשיב מהתיק והחל להימלט מהמקום. עוד נמסר בכתב האישום כי השוטר יוסי בר, אשר היה באותה עת בפעילות משטרתית יזומה, הבחין במעשיו של המשיב והחל לרוץ אחריו על מנת לעוצרו. תוך כדי מנוסתו, הבחין המשיב בסכין יפנית שהיתה מונחת בנתיב בריחתו והוא נטלה עימו. בשלב מסוים, כאשר השוטר התקרב אליו, נופף המשיב בסכין לעברו של השוטר ואיים עליו באומרו: "תיזהר ממני לך מפה", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו. רק לאחר שהשוטר שלף את אקדחו וכוונו לעבר המשיב, השליך הלה את הסכין מידו, ולאחר מכן הוא נאזק ונעצר.

גזר דינו של בית משפט קמא

5.        בפתח גזר דינו, עמד בית משפט קמא על עיקרי תסקיר מבחן שהוגש בעניינו של המשיב. מהתסקיר עולה כי המשיב הינו רווק, דר רחוב, נרקומן ואלכוהוליסט. המשיב הוצא מבית הוריו למסגרות חוץ ביתיות בהיותו כבן 6 שנים, והוא התקשה להשתלב במסגרות אלה. מעורבותו הפלילית של המשיב החלה בגיל 12, כשאז החל לצרוך סמים ואלכוהול. במהלך השנים עשה המשיב ניסיונות גמילה מסמים, אך אלו לא צלחו. המשיב אובחן כסובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית, ועל רקע זה הוא מתקשה לשלוט בהתנהגותו ומגיב "באימפולסיביות ובמניפולטיביות, המתעצמות נוכח צריכת הסמים". בהתייחס לעבירה, טען המשיב כי בעת ביצועה הוא היה נתון תחת השפעת אלכוהול ונזקק לכסף לשם רכישת מזון ולמימון התמכרותו לסמים. שירות המבחן התרשם כי המשיב אינו מסוגל לקבל אחריות על מעשיו, ובשלב זה הוא אינו מתאים להשתלב במסגרת טיפולית. עוד נאמר בתסקיר, כי "יש צורך בענישה מרתיעה ומשמעותית". בהתייחס לעברו הפלילי של המשיב, ציין בית משפט קמא כי לחובתו של המשיב שמונה הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, כולל שוד מזוין. המשיב ריצה חמש תקופות מאסר, כולל תקופת מאסר בת שבע שנים, בגין ביצוע עבירת אלימות.

6.        בטיעונה לעונש ביקשה המערערת להשית על המשיב עונש מאסר ארוך ומשמעותי, תוך הפעלת העונש המותנה במצטבר. זאת, בנוסף לפיצוי למתלוננת וקנס כספי. המערערת הדגישה את החומרה המיוחדת הנעוצה בתקיפת קשישה כבת 77, ואת הנזק הנפשי שנגרם לה. המערערת טענה כי מתחם הענישה צריך לנוע בין 3.5 ל-5 שנות מאסר.

           מנגד, טען בא כוח המשיב כי מרשו סובל מהפרעת אישיות וכן מסכיזופרניה, דבר שהביאו לאשפוזים פסיכיאטריים בעבר. עוד נטען, כי אין מדובר באירוע מתוכנן מצידו של המשיב, אלא שעסקינן במעשה ספונטני שנבע מחסכון כיס מוחלט. הסנגור ביקש לדחות את המלצת שירות המבחן להשית על המשיב עונש כליאה ממושך, ולטעמו ניתן להסתפק בעונש מאסר לתקופה קצרה.

7.        בית משפט קמא עמד על רמת הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה, ולאחר שבחן את נסיבות ביצוע העבירה, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-30 חודשי מאסר. בית משפט קמא שקל לחומרה את עברו המכביד של המשיב ואת העדרו של צפי שיקומי, ולקולה נתן משקל לנסיבותיו האישיות הקשות של המשיב ולהודאתו המהירה באשמה. לאחר זאת, השית בית משפט קמא על המשיב את העונשים שפורטו בפיסקה 3 לעיל.

הערעור על קולת העונש

8.        בהודעת הערעור נטען כי העונש שנגזר על המשיב אינו משקף במידה הראויה, את מידת אשמו, הוא אינו נותן משקל מספק לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, ואינו עונה על צורכי ההגנה על שלום הציבור. לגישת המערערת, מתחם הענישה שנקבע על-ידי בית משפט קמא חורג מהרמה הראויה ואינו מבטא די הצורך את החובה להגן על בטחונה האישי ועל רכושה של אוכלוסיית הקשישים והקשישות. עוד נטען, כי למשיב עבר פלילי מכביד, הכולל הרשעות רבות בעבירות אלימות רכוש, כולל שוד מזוין ומעשי תקיפה וחבלה חמורים. המשיב לא השתלב בהליך טיפולי, והוא מכור לסמים ולאלכוהול, כאשר ניסיונות הגמילה שנעשו בעבר לא צלחו. נטען בנוסף, כי הוסכם על הצדדים שמחלת הסכיזופרניה בה לוקה המשיב לא היתה פעילה במועד האירוע, ואין בכך כדי להשפיע על מידת העונש. העבירה בוצעה כחודשיים לאחר שחרורו של המשיב מהכלא, ושעה שהמשיב היה אסיר משוחרר ברישיון, וכאשר לחובתו עונש מאסר מותנה למשך 12 חודשים. בנסיבות אלה, כך נטען על-ידי המערערת, מהווה המשיב סכנה מוחשית לציבור, ומתסקיר המבחן עולה כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פורצת גבולות ופוגענית מצד המשיב, בעתיד.

9.        בדיון בערעור טענה המערערת, שיוצגה על-ידי עו"ד ארז בן-ארויה, כי המשיב בחר בקורבן חלש, על מנת להוציא לפועל את זממו. הוא גילה נחישות רבה בכך שמשך את התיק ולא הרפה ממנו, גם לאחר שהמתלוננת נפלה ארצה. לכך יש להוסיף את האיום שהפנה כלפי השוטר, כשהוא מצויד בסכין. לגישת המערערת, בית משפט קמא לא נתן לנסיבות חמורות אלה מענה מספק בגזר דינו, ולטענתה יש להשית על המשיב עונש המצוי בטווח העליון של המתחם המוצע על ידה (5 שנות מאסר).

תסקיר מבחן מעודכן בעניינו של המשיב

10.      בתסקיר עדכני אשר הוגש לקראת הדיון בערעור, צוין כי מדובר בצעיר, רווק, כבן 28 המרצה כיום את מאסרו השישי. המשיב מאובחן כסובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית ומסכיזופרניה, והוא בעל רקע של פגיעות עצמיות בעברו. המשיב מטופל תרופתית והוא נמצא במעקב מתמיד של גורמי הטיפול בכלא, ולאחרונה החל המשיב לקבל תחליף סם מסוג "מתדון". עד כה התקשה המשיב להשתלב ולהסתגל לתנאי מאסרו, והוא אינו משולב בפעילויות השונות בכלא. הוא שוהה באגף סגור "ונערכים עמו ניסיונות לגייסו להשתלב בתעסוקה ובטיפול".

תגובת המשיב לערעור

11.      המשיב, אשר יוצג על-ידי עו"ד יפתח רפאלי, טען כי לא נפלה כל שגגה בגזר דינו של בית משפט קמא, הן בעונש שהושת על המשיב והן בקביעת מתחם הענישה. נטען, כי העבירה שבוצעה על-ידי המשיב אינו מצויה במדרג חומרה גבוה, שכן המשיב הרפה מהמתלוננת לאחר שזו התנגדה למעשיו.